אודי נחשון
הרצאת storytelling
מחקר של רובין דנבר - שלח סטודנטים לצוטט לשיחות של אנשים.
60% מהזמן השיחות עסקו ברכילות. אף על פי שהקונוטציה של ריכול היא שלילית, רוב הזמן השיחות היו חיוביות.
תרגיל - מוקראים 4 קטעים - עלינו לקבוע על כל קטע אם הוא סיפור או לא סיפור.
הממוצע של כמות הקשרים החברתיים שאדם יכול להכיל הוא 150 איש.
- סיפורים הם עובדות שנמצאות בהקשר ומועברות ברגש
סיפורים / אנקדוטות שמותחים יותר מדי הופכים לפחות אמינים.
סיפור סיפורים תורם לבניית קשא חיבור יחסי קרבה. " אנשים ישכחו מה אמרתם וישכחו מה עשיתם אבל לעולם לא ישכחו איך גרמתם להם להרגיש"
הסיפור על אודי לוקח קריירה ארוכה ופורס אוה על כמה תחנות, ומעביר לנו את התכונות האנושיות שלו מתוך הסיפור במקום דרך רשימת מכולת של תכונות.
תופעה בה נתקלים לעיתים היא שהמסרים שלנו לא נדבקים באוזני השומעים.
33 מתוך 34 אנשים שראו את הסרטון של המשולשים והעיגול סיפרו עליו סיפור. הניסוי מלמד שכאשר אנו פוגשים דברים מופשטים אנחנו מספרים סיפורים עליו כדי להכיל אותו.
השימוש בסיפורים לוקח אותנו מהמופשט, ומאפשר לנו לקשר ולהכיל מידע שכזה.
זאת מאחר שסיפורים הם מוחשיים וזכירים
סרטון ניסוי זכירת רשימת מילים דרך זכרון בתמונות של המילים במקומות בבית (שוטף תפוח בגינה וכו').
זה עובד דרך יצירת מספר שבילי גישה במוח לזכרון (רשימת מילים, תמונות, מקומות בבית, צירופי מילים).
איך מזהים סיפור -
יהיה זמן כלשהו , מקום מסויים, התרחשות כלשהי (משהו שקורה), דיאלוג, משהו בלתי צפוי שקורה ולבסוף - פואנטה עסקית.
אם אין שימוש לסיפור המתקשר למקום העבודה / היעד שמנסים להשיג, אז הוא סתם סיפור. כל הנקודות ביחס מייצרות סיפור עסקי המסוגל לתרום להשגת מטרות.
קל יותר לספר סיפור כאשר המאזין מייצר לעצמו את התמונה בראש ולא כאשר אנחנו כופים עליו הנחייה כלשהי או פקודה..
חשבו על 12 החודשים האחרונים שלך - מה היה אחד הרגעים הכי משמעותיים שהיו לכם? זה יכול להיות בעבודה או בחיים האישיים.
תארו את אחת הבחירות הקשות שהייתם צריכים לבחור. מה קרה?
האם אי פעם שיניתם דעה של מישהו? האם מישהו שינה את דעתכם? מה קרה?
האם הייתם עדים פעם לסיטואציה שבה מישהו ללא סמכות פורמלית הניע אנשים לפעול? מה קרה?
בחרו את אחד מהנושאים הנ"ל.
מה המשמעות של הסיפור שבחרתם בעולם העבודה/ צבא? מצאו פואנטה רלוונטית לעבודה.
מתי ניתן לספר את הסיפור? איך להשתמש בו בסיטואציה כלשהי בעולם העבודה?
מומלץ לתת את הפואנטה בתחילת סיפור-המאזין יחפש איפה היא מסתתרת בהמלך הסיפור ויקשר את הדברים אליה.
קללת הידע-
120 חולקו למתופפים ומאזינים.
המתופפים תופפו שיר ידוע והמאזינים היו צריכים לנחש איזה שיר זה וניחשו נכונה רק 3 מתוך 120.
כשנשאלו המתופפים כמה אנשים יצליחו לזהות הם ניחשו ש50% יצליחו.
קשה להבין איך מרגיש מישהו שלא יודע מה שנראה לנו ברור.
סיפורים עוזרים להתגבר על דעות מקובעות, ועוזרים להתמודד עם הטיית האישוש - כשמגיע מידע חדש, אנחנו מנסים באמצעותו לאושש דברים שאנחנו כבר יודעים.
אם למדנו משהו חדש נשתמש בו כדי לחזק את האמונות הקיימות שלנו. ניסוי נעשה עם טפסים של לוטו - קבוצה חולקה ל2.
חצי קיבלו טופס ממולא אוטומטית, חצי מילאו ידנית. כמה דקות לפני ההגרלה פנו לאנשים שמילאו את הטפסים ולאלו שקיבלו טופס מלא אוטומטית - אם הוא מוכן להחליף את הטופס שלו בטופס אחר, וכמה צריך טפסים תבקשו עבור הטופס.
האנשים שמילאו בעצמם ביקשו 15 טפסים בממוצע, כאשר האנשים שקיבלו טופס אוטומטי ביקשו בממוצע 3.
העובדה שיירנו משהו גורמת לנו להרגיש שהוא שייך לנו. הסיפורים יכולים להזיז אנשים מעמדות שהם יצרו בעצמם בצורה חלקה יותר מעובדות ומספרים לבד.
אי אפשר לגבור על סיפור עם עובדות, אלא רק עם סיפור יותר טוב.
סיפור/ אנטי סיפור
אנשים לא אוהבים להציף סיפורים על דברים שלא הצליחו בהם. שימוש נכון באנטי סיפור יכול להוריד מאוד להתנגדויות מאחר והוא חושף את הצדדים הלא טובים שלנו, ומקל על תחושת ההזדהות של מאזיני הסיפור.
(ספרו סיפורים רעים עליכם כדי להעביר מסר)
סטיב ג'ובס בהצגת האייקלאוד מונע שאלות מביכות על המובייל מי בכך שהוא מציג את עצמו באור גרוע - אני יודע שנכשלנו בזה... ובכך חושף את הפיל בחדר ומשאיר תחושה שקל להתחבר אליה.
צריך לספר סיפורים כדי לקבל סיפורים מאחרים
צריך לדעת לשאול את השאלות הנכונות -
למה איך מה - מרגישות כמו השאלות הגדולות והחשובות. היכן ומתי - הן דווקא השאלות שמעלות סיפורים. נכון לכוון את השאלות דווקא על מנת להוציא סיפורים מאנשים, ולעורר אצלם את הצורך לספר לנו את הסיפורים.
טיפים -
1. להעלים את קול המספר - שירגיש טעבי ולא סיפור אישי ממני עם אג'נדה.
2. להעדיף סיפורים שלכם - סיפורים שחוויתם או שמעתם מאנשים.
3.להמנע מ"אני רוצה לספר סיפור/ תקשיבו לסיפור" וכו'.
4. לדעת מהי פואנטה - להשתמש בפואנטות להשגת מטרות רלוונטיות, לספר את הפואנטה לפני הסיפור.
5. לרענן סיפורים
6. להתאמן
7. להקפיד על סיפורים קצרים (דקה וחצי - שתי דקות)
8. לא לכתוב את הסיפורים במלואם, ניתן להחסיר פרטים
