מדעי המוח והבחירה החופשית-המוח כמחשב קוונטי - ד"ר דורון לדווין

ד"ר דורון לדווין הצצה לעולם מדעי המוח

להרצאה זו תוכלו גם להאזין בפודקאסט המצורף בקישור:

https://drive.google.com/file/d/18olmNKUfQFn348QkvWybGqw-Xk-wRk1W/view?usp=sharing

סדר ההכשרה הראויה לאדם השלם הרמב"ם אמר שמי שירצה להגיע לשלמות אנושית להכשיר את עצמו תחילה במלאכת ההיכיון (לוגיקה ומתמטיקה) ואחר כך במקצועות ההכשרתיים כפי הסדר (הנדסה) ואחר כך במדעי הטבע (פיסיקה) ואחר כך במדעי הא-להות (מטפיסיקה) כלומר כדי להבין את הנושא המדובר, יש לדעת טוב את כל הדברים האלה-החל מפיסיקה והנדסה ועד לפילוסופיה מושגים בסיסיים במדעי המוח- המוח תופס הרבה פונקציות, אם נוצר גירוי לראיה יש איזור שמגיב-תגובה פונקציונאלית זה נעשה דרך רשתות נוירונים, שמוליכים חשמל. בקליפת המוח האנושית יש עשרה מיליון נוירונים. נוירון מגיב חשמלית ע"י יצירת פולס, הפולסים מועברים בין הנוירונים באמצעות הסינפסות והקשרים האלו הם בעצם הזיכרון כל נוירון מחובר בין 1000-10000 נוירונים אחרים במוח רק כאשר כל הנוירונים המקושרים "יורים" אליו בו זמנית אז הוא יורה קליפת המוח מורכבת מהמון רשתות כאלו. ניתן לחלק את המוח לאזורים ופונקציות שונות, השיטות השונות למיפוי המוח הן Functional MRI - מזהים כניסה של כמות דם מחומצן כשיש אזור פעיל זורם אליו דם, כך הMRI מזהה לפי כמויות הדם. שיטת PET הזרקת חומר רדיואקטיבי וע"י פעילותו מבינים אילו חלקים פועלים. שתי השיטות אינן בזמן אמת. קיימות שיטות לזמן אמת כמו EEG - חיבור אלקטרודות למוח ועפ"י תגובתן ניתן לראות בזמן אמת את פעילות המוח. ניתן לראות אפילו לפיני שאנחנו מגיבים פיסית. פרוייקט "המוח הגדול"- כיום אין איך לייצר את המוח בשלמותו, בפרוייקט זה מחלקים את המוח לחלקים ושמים אותו בתוך חוות מחשבים, הם מכילים סימולציה של ביליון נוירונים, ב2060 נדע לסמלצ את כוח העיבוד של כלל האנושות. האם הרצון הוא גם חלק מהמכונה? -אנחנו לא מכירים משהו מהאדם שלא ניתן למדל בנוירונים. כך גם הגיוני למדל את הרצון. ניסוי הבחירה החופשית של Benjamin lIBET- רצה לעשות ניסוי שיוכיח שיש בחירה חופשית. הגיע למסקנה שאין. ביקש מאנשים להזיז את היד ברגע מסויים, הוא אמר להם לעשות את זה מתי שהם רוצים, הוא ביקש מהם להסתכל על שעון וביקש שיגידו לפי השעון מתי הם רוצים להזיז את היד. הוא קיבל התפלגות כזו- הפעילות המוחית הראתה שפעילות מוחית מקדימה שמביעה לתנועה היתה פעילות של נוכחות האדם ל"רצון" להניע את ידו ואז תנועת היד בפועל, בין כל פעלות אלה הסיגנלים היו זהים, וכן הזמן ביניהן, איפהשהו בין הנקודות היתה נקודה בה הבחירה אמורה לבוא לידי ביטוי הניסוי אומר שהחירה היא בלתי מודעת, הגוף חושב שאני בחרתי אבל בעצם הבחירה נעשתה לא ע"י האדם עצמו אלא הבחירה היתה בלתי מודעת. לפי הגרף הפעילות המוחית החלה כמות מאות מילישניות לפני הרגע בו האדם הצהיר שבו הו החליט שהוא רוצה להרים את היד - משמע, הפעילות המוחית היא המניע לתחושת הרצון שכרמה לאדם להרים את היד. האם יש בחירה חופשית? דואליסטים- קיימת בחירה חופשית אך היא בלתי תלויה בתהליכים הסיבתיים של המוח| מונואיסטים-הבחירה החופשית הנה החוויה ואף אשליה הנוצרת ע"י מנגנוני המוח עצמו. המשותף: ברור שהתהליכים הסיבתיים של המוח אינם נותנים מקודם לבחירה החופשית. נציע אפשרות שלישית- המוח פועל כמחשב קוונטי ולא כמחשב רגיל.(הצצה לעולם הקווטים) יסודות תורת הקוונטים- חלקיקים לעומת גלים-תופעת התאבכות- שני גלים מגיעים באותו מופע ואז הם כגדלים יחד=התאבכות בונה שני גלים מגיעים באותו מופע ואז הופכים לקו ליניארי=התאבכות הורסת בים למשל בגלל שוברי הגלים הגלים מתקדמים לכיוון החוף ונראים כפונקציה של התאבכות בונה והתאכות הורסת משולבות. ניסוי מחשבתי של התאבכות קוונטית- כאשר שולחים פוטון בודד במסלול שממנו ניתן להגיע לשתי אופציות, הפוטון תמיד יגיע לנקודה ספציפת. שמו דטקטורים בכל מקום מקשר במסלול הפוטון, הם הראו שבדרך עדיין המסלול מחולק ל50% ולא ל0% ו100%, כלומר עדיין הפוטון יכול ללכת לכל כיוון. הרצון לדעת מסלק אפשרויות, הדטקטור שינה את ההתנהגות. מהרגע שמבחנים עם הדטקטור ההתאבכות נהרסת. כאשר יצרתי הבחנה בין שני המצבים הרסתי את ההתאבכות. ההתאבכות מתרחשת ע"י אפשרויות של דברים ולא של דברים פיסיים. עפ"י הרמב"מ ידיעת האדם מוציאה את האפשרי מטבע האפשרויות, וכעת מה שהיה בכוח נעשה בפועל. (מורה הנבוכים, חלק שלישי פרק כ') בטבע אין כפייה לאפשרויות, כל האפשרויות קיימות. לאחר שיש צופה זה מצומצם לאפשרות אחת-היות והוא מתעניין במשהו ספציפי-תודה סופית של אפשרות אחת. בחירה מאוחרת- ג'ון ווילר פיסיקאי, הציג ניסוי דומה לניסוי שהוצג קודם אבל שם בסוף המסלול מפצל עלומה, וברגע האחרון לפני החלטת הפוטון לאן ללכת הוא מוציא את מפצל העלומה. עם מפצל העלומה לא ניתן לדעת את ההיסטוריה של מפצל העלומה, אם מוציאים אותו ברגע האחרון מחליטים על ידו את ההיסטוריה, מאיפה הפוטון עבר. מה שיוצא מהניסוי המחשבתי הוא- הצופה הוא שקובע את המציאות מי נחשב צופה ומי לא? (עוד לא יודעים לענות) מה קורה כאשר אין צפונה? מה יש "לפני המדידה? החתול של שרדינגר- שמים חתול בקופסא שחורה-שום אינפורמציה לא יוצאת החוצה בתוך הקופסא שמים רעל- יש הסתברות של 50% שהבקבוקון יפול אם בהקבוקון נופל החתול מת אם לא החתול חי. אז החתול חי-מת המוח האנושי מתנהג כמחשב קוונטי- כלומר מפרוייקט המוח הכחול לא ניתן לסמלצ מוח. במוח יש המון אינפורמיה שאנחנו לא יכולים לראות. רוב התהליכים שמתרחשים בגוף אנחנו לא נוכחים אליהם בכלל. כיצד מופיעה הבחירה החופשית במח? -הבחירה החופשית היא יסוד תאולוגי ומוסרי מוכרח (מוטיבציה שמניעה את האדם, אנשים מאמינים שיש להם בחירה) -התהליכים הקוונטים במוח מאפשרים ריבוי אפשרויות לפוטנציאל פעולה-לפי "מודעות" האדם -הבחירה החופשית היא רצונית במוח כמחשב קוונטי-התפתחות של אפשרויות רבות "הקיימות" בו זמנית בחירה מודעת-הוצאה לפועל של אפשרת אחת בלבד. הבחירה עצמה קבעה את ההיסטוריה. אישושים אמפיריים למודל המוח הקוונטי -יש הבדל סטטיסטי ניכר בין זמני התגובה כאשר מודדים פעילות מוחית לכשלא -כאשר לא מנטרים את הפעילות המוחית- התפלגות זמני התגובה של הנסיינים גדולה יותר ואצל אובייקט שנמצא שיפור בזמני התגובה הלמידה מתרחשת כאשר לא מודדים פעילות.